אז
איך הם עשו את זה?
נכתב על ידי:
פרק ראשון-
פועלה החברתי של החזבאללה: חינוך, בריאות ורווחה
בתפיסות עולמה
ובדפוסי התנהגותה, משתייכת תנועת חזבאללה לגל תנועות אסלאמיות, אשר צמחו כגורם
חברתי ופוליטי במהלך העשורים האחרונים במזרח התיכון. בעשייה החברתית והקהילתית,
הפכו אלה לתנועות עממיות חשובות, אשר זכו בתמיכת שכבות רחבות של אוכלוסייה, אותה
היו מסוגלות לגייס לפעילות פוליטית.
תנועות אלה, ובכלל
זה תנועת חזבאללה, עשו שימוש בסמלים ובפרשנות דתית שהעניקו למעשיהם, במטרה להעניק
לגיטימיות לפעולותיהן וליהנות מתמיכה חברתית. ייחודן היה בכך, שמלבד העיסוק
בנושאים הקשורים בנושאי דת, הן עסקו גם בגיוס חברתי ופוליטי של ההמונים, וכן הצטיינו
בבניית תשתית ארגונית בקרב השכבות העממיות, בספקן לשכבות אלה שירותים חברתיים
ודתיים, אשר המדינה לא רצתה, או לא השכילה לספקם. פעילותן מתוך המסגדים, כולל אלו
שהיו בשליטת המדינה, העניקה להן חופש פעולה ומגע עם האוכלוסייה.
אכזבתן של קבוצות וזרמים
חברתיים מהמציאות החברתית, כלכלית ופוליטית בלבנון, הקלה מאד על חזבאללה בהפצת מסר
החזרה לאסלאם והצגתו כפתרון יחיד לבעיותיהם. מתוך נקודת מוצא זו ,הרי שיותר מן
הצווים הדתיים, היה האסלאם, עבור אוכלוסייה זו, אורח חיים.
תנועת חזבאללה התוותה
לעצמה מספר יעדים שבהם הרחיבה את פעולתה בקרב האוכלוסייה בלבנון,ומה שהניע את
התנועה לפעול היה שראתה במשטר הלבנוני את "שורש הרע" לבעיותיה החברתיות
והכלכליות של לבנון, ולכן חתרה חזבאללה לחולל מהפכה חברתית-פוליטית, בהשפעת המהפכה
באיראן, שנועדה לשנות את הסדר החברתי
והפוליטי בלבנון, ולכוננו על עקרונות חברתיים שהניח האסלאם.
1.1 חינוך
מערך החינוך
התנועה הקימה שורה של גופים ומנגנונים חברתיים
וקהילתיים, שבמסגרתם התפתחה זיקה וזהות בין מטרות האוכלוסייה והתנועה. תרומתה
הגדולה של חזבאללה הייתה בעיקר בתחום החינוך, לתוכו יצקה את השקפת עולמה ומוסדות
החינוך שבנתה התנועה, שמשו חממה לטיפוח חברה חדשה. תהליך השיקום החברתי יצר
הזדמנויות חדשות לאזרחים חסרי תקוות לתת
ביטוי לשאיפותיהם. עובדה זו מסבירה כיצד הפכה התנועה מגרעין של לוחמים לתנועה המונים.
פעילותה של חזבאללה
בקרב אוכלוסייה רחבה בחברה הלבנונית, תרומתה לשיפור איכות החיים של אוכלוסייה זו
ודרכי פעילותה, הפכו אותה, במרוצת השנים, לחלק אינטגרלי מהנוף הלבנוני. הסטת מרכז
הכובד מן הפעילות הצבאית לעבר תכנית פעולה חברתית-אזרחית, הקשורה ביעדים פוליטיים ומדיניים,
הייתה לתופעה בולטת בעשייה של חזבאללה.
באמצעות הפגנת
נאמנות לדרך הלאומית ובהפגנת המאמצים למצוא פתרונות למצוקות אנשי העדה
השיעית, בקשה חזבאללה להוכיח, כי היא
קשובה לצורכי היסוד ולבעיות הקיום היום יומיות של המוני העם, ובו בזמן נוקטת עמדה
ברורה בשאלות לאומיות הנוגעות לעתידה של לבנון.
בתחום החינוך פעלה
חזבאללה רבות וזאת על מנת להעצים את כוחה בקרב באוכלוסיות החלשות ועל מנת
ל"גייס", את האוכלוסייה השיעית לשורותיה.
ההנחה כי לחינוך
בכלל, ולחינוך דתי בפרט, השפעה על כל תחומי החיים, הן הפרטיים והן הציבוריים, מיקדה
את תשומת לבם של מעצבי המדיניות ומקבלי ההחלטות בחזבאללה בקביעת ההיקף והתוכן שיש
לצקת לנושא זה. יחסה של התנועה לחינוך והמקום שממלא מרכיב זה בפעילותה, נובע לדעת
ראשי החזבאללה מראיית תפקידו המרכזי של החינוך בעיצוב אופיו של האדם, ומסייע בבנייתה
של חברה אסלאמית סביב מערכת ערכים ואידיאלים ברורים.
מזכ"
התפיסה בי בכוחו של
החינוך לשנות את החברה, הפכה את החינוך למכשיר בידי התנועה, כדי לקדם את מטרותיה
ולהפיץ את עיקרי אמונתה. כערך תכליתי שמשה מערכת החינוך כלי בסוציאליזציה,
(חיברות), של הדור הצעיר ברוח תפיסותיה וערכיה של התנועה. רשת החינוך והפעילות התרבותית,
החל מגני ילדים דרך בתי הספר, שימשה כחממה לגידולם ולחינוכם של דורות חדשים.
(חינוך שאת תוצאותיו אנו רואים בימים אלו ממש).
רשת החינוך האסלאמית
שהקימה חזבאללה חתרה לעצור את ההתמערבות במערכת החינוך בלבנון ולהשיב לאסלאם את מקומו
בלב האנשים. כתוצאה מגישה דתית-לוחמנית זו, הפך שדה החינוך לזירת המאבק של תרבות האסלאם נגד מתקפת
המערב, שנתפסה כמהפכה פיסית ורעיונית כאחד, שכן המהפכה אליה כיוון המערב הייתה כדברי
נאסראללה מהפכה תרבותית בבסיסה. לדברי ראשי החזבאללה,
הייתה הפשיטה המערבית ללבנון פלישה תרבותית שתורגמה במישורים רבים. באמצעיים
חינוכיים ניתן לכבוש מחדש את לב האנשים, להשיבם אל תרבותם, ולטעת בהם שוב את
גאוותם באמונתם, ובדרך זו להשיב לאסלאם את תהילת העבר.
מבחינה זו, שימש
החינוך מכשיר בידי חזבאללה להפגנת כוח של האסלאם ולהגברת השפעתו בלב האנשים. כך,
"על אף מתקפת המערב, הדור הצעיר שמר על ערכיו האסלאמיים, הוא מתחנך במסגרות
אסלאמיים ומצליח לעמוד בפני פיתויי המערב."
בתוך רצועות העוני
של אזור הבקאע, בירות ודרום לבנון, שבהם נותרה אוכלוסייה שיעית בתחושה של אובדן סיכוי להתקדמות כלכלית או
תרבותית, שכן היו אלו אזורים שבהם התקיימה חולשה כלכלית לצד הפליה מכוונת מצאה תנועת החזבאללה, כתנועה אסלאמית, כר נוח לבנות
חברה המבוססת על צדק חברתי שאחד מעיקריו הוא השוויון בחינוך .
החזבאללה הגדילו
לעשות ולראשונה הושם דגש גם על מתן פתרונות לילדים בעלי צרכים מיוחדים. במסגרת
שירותי הרווחה, טופלו אף תלמידים עם נכויות ומומים, פיזיים ונפשיים, שחייבו טיפול
במסגרת נפרדת, וילדים עיוורים, נכים, חרשים ואילמים שלא היו מסוגלים להפיק תועלת
משירותי החינוך הרגילים, קיבלו חינוך במסגרות החינוך המיוחד שהוקמו עבורם. תלמידים
אלה, לשיטת התנועה, היו זקוקים לכוח האמונה שיסייע להם להתמודד עם
מגבלותיהם. בכך
שהתנועה מצאה פתרון לא רק לילדים מוגבלים אלו אלא גם להוריהם שלא ידעו מה לעשות
איתם, הרי שהיא משכה אליה עוד תומכים שראו בה מעין מושיע.
בעקבות פלישת ישראל
ללבנון יזמה חזבאללה הקמתה של קרן שנקראה "הקופה החברתית לסיוע
לסטודנטים". קרן הקרן נועדה לתרום לצמצום הפערים שהתגלו בחינוך בעקבות המצב
הכלכלי והביטחוני של האזרחים.
מצבה הכלכלי של לבנון,
בעקבות מלחמת האזרחים ומאוחר יותר בהשפעת המאבק מול ישראל, נתן את אותותיו באורחי
לבנון, אך בעיקר בחלשים ובכבודם. ולתוך מצוקה זו נכנסה החזבאללה כדי ללבות את הכעס
נגד ממשלת לבנון. נסראללה הצהיר בראש
חוצות כי המדינה צריכה לקחת חסותה את נושא החינוך ולא להשאירו בידיים פרטיות. לבעיית שכר הלימוד הגבוה אשר מנעה ממשפחות רבות
לשלוח את ילדיהן לבתי ספר, נמצא פתרון בבתי הספר של התנועה שהוצאות הלימוד במוסדות החינוך שלה היו נמוכים
באופן משמעותי בהשוואה לעלויות בבתי הספר האחרים.
ליחס מיוחד זכו ילדי
השוהדא (חללי ההתנגדות). ילדי השוהדא היו כפיקדון בידי חזבאללה אשר לקחה תחת חסותה
את הפיקוח על חינוכם וקיימה עליהם מעקב יום יומי רצוף לאורך כל שנות לימודיהם. בתנועה
נתפסו ילדי השוהדא כממשיכי דרכו ובשורתו של אביהם. הועדה לא חסכה באמצעים כדי
לסייע לילדים אלו ולפצות אותם על אובדן אביהם.
בהמשך לכל מה שכבר
תואר בעבודה על פועלה החינוכי- תרבותי של החזבאללה בלבנון, חשוב להדגיש כי תרומתה
של התנועה בתחום החינוך סייעה בידי אלפי משפחות להשיג השכלה לילדיהן, ובאותה נשימה
סייעה לתנועה לחנך דור חדש בבית מדרשה. השליטה
על חלק ממערכת החינוך, , העניקה לתנועה אפשרות לעצב את אופיים של עשרות אלפי
תלמידים, שבבגרותם תורגם חינוכם לכוח
פוליטי. הישגיה של חזבאללה בתחום החינוך
תועלו לזירה הפוליטית.
1.2 בריאות
כיוון שמערכת
הבריאות הממשלתית לא תמכה ולא סייעה לחזבאללה במאבקה הצבאי נגד הנוכחות הזרה בלבנון,
ולעומת זאת היה קיים צורך מיידי להעניק טיפול רפואי מיידי ללוחמים ולאזרחים
הלבנוניים שנפגעו במהלך פעולות ההתנגדות והתגובות הישראליות, הייתה צריכה תנועת
החזבאללה למלא את החסר ולתת את התשובה לטיפול בנפגעים, שכן " אפילו פצצות
ופגזים אינם מעירים אותה (את הממשלה), מתרדמתה העמוקה."
מלבד השירותים
הרפואיים שספקו היחידות הרפואיות השונות של "ועדת הבריאות" של חזבאללה,
לנפגעי המלחמה, עם התבססותה בתוך האוכלוסייה, פנתה התנועה לטפל גם בנושאים בתחום
בריאות הציבור שהוזנחו על ידי השלטון המרוני, דוגמת רפואת ילדים, מעקב וחיסונים
שנתיים, רפואת נשים, רפואה כללית ועוד. החזבאללה "נכנסו" בכל
ארבעה יעדים עמדו
בפני ועדת הבריאות של חזבאללה. היעד הראשון, שיפור
הטיפולים ניתנו על יד צוותים מומחים, אשר איישו
את המרכזים הרפואיים והמרפאות, שצוידו בציוד חדיש ומשוכלל. בעזרת התקציבים שקיבלה
התנועה מאיראן ומתרומות שגויסו על ידה. מרכזים אלו גבו, תמורת השירות הרפואי
שהעניקו, סכומים סמליים מהאוכלוסייה מעוטת היכולת. מאחר והתשלום נגבה בהתאם למצבו
החברתי והכלכלי של הנזקק, כאשר דובר בעניים, ניתן הטיפול הרפואי ללא תשלום.
ברוב המקרים בתי
החולים והמרכזים הרפואיים לא גבו תשלום עבור
הטיפול, אף שהאמצעים שהיו לרשות ועדת הבריאות היו צנועים.
היחס, תשומת הלב,
הדאגה והמעורבות של מוסדות הארגון תרמו אמנם לשיקום האוכלוסייה, אך עם זאת סייעו
לתנועה בהפצת המסר החברתי שלה ובהרחבת התמיכה, האחיזה והפופולאריות שלה בקרב
הציבור הלבנוני.
חלקה של איראן ותרומתה
לקהילה השיעית של לבנון בתחום זה מבטאים אה היחסים ששררו בין ההנהגה באיראן והנהגת
חזבאללה. בהשראת איראן ובאמצעות הסיוע שהעבירה דרך נציגותה בלבנון, החלה ועדת
הבריאות של חזבאללה בהקמתם של בית חולים, מרכזים רפואיים, מרפאות קבועות וניידות
ובתי מרקחת, במקומות שונים ברחבי לבנון ובעיקר בבקאע, בירות וכפרי הדרום. באזורים
אלו, התגוררה אוכלוסיית היעד של חזבאללה, אשר נשאה על גבה את תוצאות המלחמה. הסיוע
האיראני התבטא לא רק באמצעים כספיים ,אלא גם במשלוחי ציוד רפואי, תרופות וטיפולים
רפואיים, שקיבלו נפגעי ההתנגדות במרכזים הרפואיים באיראן.
1.3 רווחה
במאות כפרים וערים,
בנתה החזבאללה מערכת שירותי חברה, חינוך ובינוי. מערכת זו נועדה לסייע לנזקקים,
להקל על מצוקת התושבים ולהביא לרווחתם.
חזבאללה חבה את
הישגיה בלבנון להנהגה באיראן, בראשות
חומייני ויורשיו, אשר בהשראתם ובסיועם החומרי , הפכה חזבאללה לגוף האזרחי הגדול
בלבנון. באמצעות תרומות חודשיות של עשרות מיליוני דולר, שהועברו אליה באמצעות
הנציגויות האיראניות בסוריה ובלבנון, בנתה חזבאללה מערכת שירותים מורכבת ומשומנת.
התמיכה, בשתיקה, של ממשלת לבנון לפעילותה של חזבאללה, סייעה לתנועה להרחיב את
ארגונה, עוצמתה והשפעתה בקרב שדרות אוכלוסייה רחבות יותר , ואפשרו לאנשיה לעסוק
בנושאים שהיה בהם די לעורר הזדהות של הציבור הלבנוני. השתלבות התנועה במערכת הפוליטית, הרחיבה את
האפשרויות שעמדו לרשותה להתארגנות
בהשפעת העימות הצבאי
מול ישראל, היעד המיידי של התנועה היה לחזק את עמידתם האיתנה של האזרחים ואת
תמיכתם במאבק, ולמנוע את מנוסתם לצפון המדינה, שכן, חשיבות רבה ומכרעת הייתה
לעמידתם ולאחיזתם של האזרחים באדמותיהם ובמקומות מגוריהם, להמשך מאבקה של חזבאללה
בהגנתה על האדמה האסלאמית. כיוון שכך,
נדרשה חזבאללה, להעניק סיוע למאות אזרחים
שנפגעו בגופם וברכושם, ובנוסף, עברה התנועה לשיקום אזורי מגורים, בניית תשתיות מים,
חשמל ותקשורת, וכן החלה ב
העשייה היום יומית
הן במסגרת התנועתית של חזבאללה והעובדה כי תנועה גדלה עד למימדים שיש לה ייצוג בפרלמנט
הלבנוני, הם ציון דרך בהתפתחותה של התנועה מארגון צבאי למפלגה
חברתית-פוליטית, שחתרה,
הלכה למעשה לצמצום הפערים החברתיים
והכלכליים בין העדה השיעית והשכבות הנמוכות
לאוכלוסיות האחרות בחברה הלבנונית.
פרק שני-
מוסדות התנועה
2.1 ג'האד אל-בינאא'
מוסד "ג'האד אל-בינאא'",
הוא יחידת הבינוי והשיקום של חזבאללה. מוסד זה כפוף באופן ישיר ל"ארגון
האם" בטהראן ומקבל ממנו מימון ותמיכה כספית עבור פעולותיו בלבנון. המטרה המיידית
להקמת הארגון הייתה לעזור בשיקום ההריסות, בעקבות פעולות ישראל על יעדי חזבאללה, אשר
הוקמו בלב אוכלוסייה אזרחית, וכן לסייע בשמירת האחדות הפנימית של הקהילה.
2.1.1 ועדת
הבנייה
יחידת הבנייה והשיקום הייתה אחראית על ביצוע כל
עבודות ניקוי ההריסות, השיפוץ, השיקום והבנייה של מבנים ציבוריים, חנויות ובתי מגורים
שנפגעו במהלך ההתנגדות. הועדה טיפלה
בפריצה ופילוס דרכים שנהרסו במהלך הקרבות, סלילת כבישים ופתיחת עורקי תחבורה
חדשים, כדי לחבר ולהקל על הנגישות והניידות של האוכלוסייה בין הכפרים. פעולות
הבנייה כללו בניית מוסדות חינוך, בתי ספר, חסינות ומסגדים. המחלקה טיפלה במספר
פרויקטים: שיקום בתים שניזוקו מהפגזות, הקמת מבני ציבור למהגרים שהגיעו לערים
מהכפרים, הקמת מקלטים בכפרים הסמוכים לרצועת הביטחון וכן הקמת יחידות דיור למשפחות שאבדו את יקיריהם
בהתנגדות.
2.1.2 מים וחשמל
בנוסף לעבודות השיקום
והבנייה, להם נדרשה היחידה, עשתה המחלקה רבות לצמצום ההזנחה בתחום תשתיות המים
והחשמל.. מצב תשתית המים, החשמל והתקשורת
באזורים המאוכלסים בעיקר בשיעים, בלב המדינה, בבירות, ובכפרי דרום לבנון, היו
תוצאה של הזנחה ורשלנות מצד רשויות המדינה במשך עשרות שנים, והתנועה לקחה על עצמה
את היוזמה לפתרון מצוקות המים והחשמל של התושבים, כדי לשפר את איכות חיי התושבים.
בניית בארות מים לצורך מציאת פתרון למצוקות התושבים, ממומנו על ידי איראן.
2.1.3 חקלאות ווטרינריה
החקלאות היא מקור
המחייה והפרנסה של רוב תושבי דרום לבנון, המתפרנסים מגידול טבק, זיתים
ו
2.1.4 חינוך
אחד הנושאים
המרכזיים של מוסד ג'האד אל-ביננא, הייתה תרומתו לחינוך על ידי מתן אפשרות לאלפי
משפחות להעניק לילדיהם את ההזדמנות לצאת ממעגל העוני. תרומה זו באה לידי ביטוי בהקמתם
של מוסדות חינוך רבים וכן שיפוץ ובנייה של מסגדים. המוסד לקח על עצמו לדאוג לשיקום
בתי ספר שנפגעו במהלך ההתנגדות, וכן לסייע במענקים ובמתן ציוד לימודים, ספרים וכלי כתיבה, לתלמידים עניים שהוריהם התקשו לממן
את הוצאות לימודיהם. כל אלו הגבירו את אמון הציבור, אותו אבדו מול אדישות מוסדות
המדינה, בחזבאללה.
2.2 מוסד החלל
"מוסד החלל"
(מאססת אל-שאהיד), הינו אחד הסמלים לזיקה וליחס המועדף שלו זכתה האוכלוסייה
הלבנונית מההנהגה באיראן. מוסד החלל, נולד ב- 1982, בהוראת מנהיג איראן האמאם ח'ומייני,
לאחר הפלישה הישראלית ללבנון, בכפוף ל"מוסד החלל" האם, באיראן.
מוסד החלל בלבנון
עמד בראש סדרי העדיפויות בתוכנית הסיוע של ההנהגה באיראן לשיעים בלבנון, בעקבות
פעולות ההתנגדות שלהם נגד ישראל. סניפים נוספים של הארגון הוקמו בפלסטין, סוריה,
ואפגניסטן. הקמת מוסד החלל הוסיפה נדבך נוסף
למעורבות ולהשפעה האיראנית בלבנון, ושימש ביטוי נוסף ל"הושטת היד" של איראן למשפחות החללים, הפצועים, השבויים, הנזקקים
והנכים.
2.2.1 סיוע כלכלי
העדפה מיוחדת העניקו
ראשי "מוסד החלל" למשפחות השבויים והחללים שנפלו בעקבות הפלישה הישראלית
ללבנון. עבור משפחות הוכנה תכנית פעולה, שכללה בדיקה מוקדמת על מצבן ומידע על צרכיהן, ולפיה חולקו להן
הקצבות חודשיות. הטיפול במשפחות החללים החל מהיום הראשון של נפילת בן המשפחה.
משפחת החלל אומצה על ידי "המוסד", שדאג לכל מחסורה הכלכלי והחברתי.
2.2.2 יתומי
ההתנגדות
ילדי חללי "פעולות
ההתנגדות", זכו ליחס מיוחד. בהתאם לדיווח המשרד לעניינים חברתיים בלבנון אחוז
גבוה מהילדים הלבנונים הם יתומים, כאשר רובם יתומי מלחמות. "מוסד החלל"
ייחס כובד ראש לתפקידו להיות אחראי ליתומים אלו ולשמש להם חוסה. התפישה הרעיונית
שעמדה בבסיס יחסו זו של "מוסד החלל" ילדים אלו הייתה, כי ילדים אלו
משמשים כמשכון שהותירו החללים למשמרת בידי
החברה שלמענה נפלו. כיוון שזו הייתה הגישה, חשו ראשי ה"מוסד" חובה
חברתית ומוסרית לחללים וראו עצמם מחויבים לדאוג לילדיהם ולטפל בהם, לא רק בצד
החומרי, אלא ובעיקר בצד הרוחני, קרי, דרך החינוך הילדים ועיצוב אופים והשקפת
עולמם, על פי ערכי החברה האסלאמית שלרוחם התחנך קרובם המת.
2.2.3 בריאות
בתחום הבריאות פעל "מוסד
החלל" לאבטחת הצרכים הרפואיים של הפצועים ומשפחותיהם. המוסד נשא בחלק נכר
מההוצאות הרפואיות למשפחת הפצוע או הנכה, בעוד שהפצוע עצמו קיבל את מלוא הסיוע והעזרה
הכלכלית והחברתית מן ה"מוסד". "מוסד החלל" עמד מאחורי הקמתם
של מרכזים רפואיים באזורים, וכן דאג להקמתם של בתי חולים, מרפאות ובתי מרקחת.
כמו כן היה "מוסד
החלל" שותף לפעילות החברתית והקהילתית למען האוכלוסייה החלשה בלבנון, כאשר פעילות זו כללה סיוע כלכלי וסיעודי למשפחות
מעוטות יכולות..
2.3 אגודת אמדאד
"אמדאד האמאם
ח'ומייני"- (אמדאד), היא אגודת צדקה, כפופה לאגודת האם באיראן.
אגודה זו הוקמה למען
האזרחים ה"חלשים", אשר סבלו מקיפוח השלטון ומלחץ הזרים. אוכלוסייה זו
הייתה ברובה שיעית והיא נשאה על גבה את תוצאות מלחמת האזרחים שפרצה ב-1975 ואת
הפלישה הישראלית ב-1982. בפני מקימי האגודה עמדו מספר מטרות: העלאת
2.4 - אגודת פצועי
ההתנגדות
בראשית שנת 1989,
הוקם בדרום לבנון מוסד החלשים ופצועיי המלחמה בלבנון. שמו המוכר יותר של הארגון
הוא "אגודת פצועי המלחמה". אגודה
זו הוקמה לאחר שמספר הפצועים ונכי המלחמה שנתמכו על ידי "מוסד החלל" הלך
והתעצם, והיה צורך להקים מוסד נפרד, שיתמקד בפצועיי ונכי פעולות ההתנגדות נגד
ישראל. אגודת "פצועי ההתנגדות"
לקחה תחת השגחתה לוחמים ואזרחים שנפגעו במהלך תקופת המלחמה מול ישראל.
פעילות האגודה נשענה
בעיקר על איראן ועל תרומות מהעולם המוסלמי.